חיפוש מתקדם
פסיכואנליזה
ביקורת התרבות
פילוסופיה
פמיניזם | מגדר | קוויר
סוציולוגיה | אנתרופולוגיה
היסטוריה
מחשבה פוליטית
חברה ישראלית
תיאולוגיה | דת
קולנוע | תקשורת
אומנות | ארכיטקטורה
בלשנות | ביקורת הספרות
ספרות יפה | פרוזה
רשימת תפוצה
הכנס כתובת דוא"ל
הסרה הצטרפות


כתבו עלינו
על: פסיכולוגיה ודת   מאת: קרל גוסטב יונג
מבוא לספר מאת יוסף שורץ ונעה פויירשטיין-שורץ


יוסף שורץ ונעה פויירשטיין-שורץ
..........................................
הפסיכולוג של הדתיות
..........................................
מבוא ל"פסיכולוגיה ודת" מאת קרל גוסטב יונג


קרל גוסטב יונג (C.G. Jung, 1875-1961) נולד בחלקה הצפוני של שוויץ על גבול גרמניה, וכילד התגורר באזור מפלי הריין שעל הגבול שבין שוויץ לגרמניה. משפחתו נדדה בין יישובים אחדים בצפונה של שוויץ עד שהתיישבה לבסוף, בשנת 1879, בכפר סמוך לעיר בזל. עם אביו, שהיה כומר פרוטסטנטי, הייתה לו במשך השנים מערכת יחסים סבוכה. יונג תיאר את אביו כיציב, אך חסר אונים ומוגבל, ואת אמו כבעלת טבע כפול: חמה ומסורה, ובו בזמן בעלת פן נסתר, מסתורי ולילי, אם ארכאית ואכזרית כמו הטבע והאמת. הוא חשב שיכלה להבינו, אך לא שיתף אותה בעולמו הפנימי מאחר שלא הייתה יציבה דייה.

תיאור זה של האם, כפי שמופיע בזיכרונותיו של יונג, מקביל לאופן שבו תיאר את עצמו כבעל אישיות כפולה. מילדותו המוקדמת נשא יונג זיכרונות של טבע מרשים, של מודעות לחושים ושל מפגש סקרני עם המוות. כילד רגיש סבל מפחדי לילה, כמו גם מהתרחשויות מסתוריות ומסוכנות שנקשרו בדמיונו לנהמה הלילית של נהר הריין: אנשים טובעים, טקסי קבורה וישו שלוקח אליו את המתים. הוא צויד על ידי אמו בתפילות שהיו אמורות להרגיעו, אך הן איימו עליו בשל הנוכחות הנרמזת בהן לכוחות אפלים שפועלים במציאות לצִדו של ישו.

מתקופה זו מלווה אותו במשך חייו חלומו הראשון שבו פאלוס ענקי שעינו בראשו מצוי בבור עמוק בתוך האדמה, מוצב על כס המלכות. אמו מזהירה אותו בחלומו שזהו "טורף האדם". חלום מחריד זה ליווה אותו כל חייו; הייתה לו משמעות דתית עמוקה עבורו כהשלמה למושג האל שכולו טוב ושעל ברכיו חונך. חרדה קשה ליוותה אותו מילדות כשהבין וגילה את האל הנורא, שנראה בחזיונו מפיל סלע ענקי על גג הקתדרלה. האל אינו מגלם רק צו של אהבה, אלא גם יצר הרס ומוות.

לדימויים ולחזיונות הללו נלוו שאלות רבות שהטרידו את מנוחתו: מה מקור הדמויים המיניים האלימים שעלו בו? האם מותר לו לשאול שאלות? ואם זהו חטא, הייתכן שהאל רוצה שהאדם יחטא כדי שיוכל לפגוש אותו באמת?

אירועים פנימיים אלו מתוארים על ידי יונג כאירועים המכוננים את חייו הבוגרים. יחד עמם נוסחה שאלה שהוצבה בפניו, ושרק הוא יכול היה לענות עליה לבדו מול האל. הוא תיאר את עצמו כילד מופנם ובודד. על מנת לתאר את עולמו הדתי בילדותו השתמש יונג בחלומותיו, אותם זכר בפרוטרוט מגיל צעיר ביותר. כמו פרויד, גם יונג השתמש רבות בעולמו הפנימי, בתחושותיו, בחוויותיו ובחלומותיו בבואו לעצב רעיונות מרכזיים בשיטתו. קריאה בספרו האוטוביוגרפי "זיכרונות, מחשבות, חלומות"  עשויה להאיר את היסוד הנפשי שבבסיס המחלוקת העמוקה בין השניים. בעוד שגישתו הפרשנית הרדוקציוניסטית של פרויד רואה את מקורותיו של הלא-מודע בעיקר בעברו האישי של האדם, שאף יונג להראות שמקורם של דימויים רבים העולים מהלא-מודע חייב להיתפש כפנימי, מולד ואובייקטיבי, כלומר אי אפשר להסביר את הופעת הדימויים על בסיס ידע מוקדם של המטופל, בין אם זה ידע מודע או לא מודע. דבר זה נכון גם במקרה שלו עצמו, שהרי את אותו דואליזם מוסרי עמוק שתיאר אי אפשר להסביר בלי להזדקק להמשגה תיאולוגית, המצויה בשיטות הגנוסטיות השונות.

לצד התכנים הממלאים את מחשבותיו וחלומותיו תיאר יונג סלידה טבעית מגילויי הדת הממוסדת. לטענתו, כבר כילד תיעב את ההליכה לכנסייה. הכנסייה הממוסדת באה לידי ביטוי גם בדמותו של אביו שנתפש בעיניו כדוגמתי וכחסר יכולת לחרוג מהצייתנות כלפי מוסדות הכנסייה, אמונותיה וערכיה. ככזה אין האב יכול ליצור, לא עבורו ולא עבור בנו, את חווית המפגש הישיר עם האל. קשת התחושות, שעורר בו העולם הדתי שפגש, נעה בין ביקורתיות עזה כלפי הזיוף לתחושת הפחד מפני ממדים שלא יכול היה לבטאם, ואשר – בהעדר הגנת הדוֹגמה אשר לה הפנה עורף מילדות – היה חשוף ונרדף על ידם.

ובכן, יונג השתמש בזיכרונות המוקדמים ביותר של ילדותו על מנת לחלץ מתוכם תמונה של הוגה דתי בודד ועצמאי אשר עסוק באובססיביות בשני נושאים דתיים: הראשון כרוך באי שביעות רצון מדמות האל האוהב ונעדר הקונפליקטים שמנחילה הכנסייה למאמיניה. דת שאינה יכולה להכיל בתוך מושג האל שלה את הרוע, שחווה כל אדם במפגשו עם המציאות, אינה מסוגלת להעמיד לרשות המאמין כלי שבאמצעותו יתמודד עם מציאות נפשית שמורכבת גם מחרדות, דחפים ושאר צרכים נפשיים. מכאן העיסוק האובססיבי של יונג בדמותו של איוב (במיוחד בספר "תשובה לאיוב" ) ובדמות האל הקנא, הנוקם והמעניש של הברית הישנה בכלל. בספר הנוכחי בא לידי ביטוי נושא זה במתח שבין עקרונות השילוש והריבועיות, כאשר השילוש מייצג את השלמות החסרה של הדוֹגמה הנוצרית, ואילו הריבועיות מוסיפה לה את היסוד החסר שמיוצג על ידי הרוע, החומרי והנשי.

הנושא הדתי השני, אשר דן בביקורת מתמדת ביחס לכנסייה הממוסדת בכלל, וביחס לנצרות הפרוטסטנטית (של אביו) בפרט, מתואר על ידי יונג בהקשר של החוויה המעצבת את המפגש עם עולם הכנסייה במסגרת טקס הקומוניון. טקס זה אמור לסמל את מפגשו של האדם הנוצרי עם האל בקהילה הדתית שאליה הוא משתייך ובתיווכה, וכל זאת בשלב שבו אמור הילד לחוות, להבין ולהפנים את המתרחש. יונג תיאר את טקס הקומוניון כחוויה גורלית, שנבנתה מציפייה לטקס חניכה משמעותי, ושקרסה לנוכח אירוע ריקני.

טקס ההתאחדות עם ישו ועם זכרו הותיר את כל הנוכחים ללא עצב, התעלות או שמחה. הדלות הרגשית השתקפה בטעמם הטפל של הלחם וחמיצות היין. כאן הבין יונג הנער שמקומו אינו בכנסייה, שכן "אין חיים במקום הזה, אלא מוות...". עבור יונג הטקס הדגים בעיקר את ההעדר, כלומר את העדר האל הקיים בתודעה הכנסייתית הממוסדת. את התכנים החסרים לו מילא יונג הנער מעיון בספרים שמצא בספרייה של אביו. אלו היו בעיקר דיונים תיאולוגיים בדוגמטיקה הנוצרית כמיטב המסורת של הכתיבה הפרוטסטנטית במאה ה-19. ואולם כחוויה מעצבת של שנותיו המוקדמות תיאר יונג לא את הקריאה בספרים הללו – אף על פי שהשתמש רבות בבסיס הידע התיאולוגי שרכש אז – אלא דווקא את הקריאה ב"פאוסט" של גתה. זו הייתה אִמו, או בניסוחו של יונג האישיות השנייה של אִמו שהפנתה אותו לספר זה. יצירתו של גתה חשפה בפניו לראשונה הוגה שהתייחס לרוע ברצינות והתעמת אִתו בכלי הביטוי הפואטי.

לתכנים הדתיים היסודיים הללו, שבהם דן יונג בשלבים המכוננים של התבגרותו, מצטרפות גם תובנות שנוגעות לתחומי הנפש. כמו אצל פרויד ורבים אחרים גם אצל יונג נהפך האני הדובר למעבדת מחקר בזעיר אנפין. חלומותיו, הזיותיו ופחדיו הם שסיפקו לו מסגרת ראשונית ממנה הגיע לתובנות על אודות המציאות הנפשית.
הספר שלפנינו הוא עיבוד של סדרת הרצאות, שאותן הרצה יונג בשפה האנגלית באוניברסיטת ייל בארצות-הברית בשנת 1937. הקורא בספר אינו יכול שלא להתרשם מרוחב היריעה ומהבקיאות העצומה שמגלה יונג במקורותיו. בקיאות זו משלבת את עולמה של הדוגמה הכנסייתית בחקר המאגיה, בגנוזיס, באלכימיה, בדתות שונות ובמשנות הפילוסופיות שהשפיעו עליו. יונג תיאר כיצד התחיל ללמוד פילוסופיה כשהיה צעיר. לצד הפילוסופיה החדשה התוודע גם להגות הקתולית של ימי הביניים, ומתוכה הושפע עמוקות בעיקר מדמותו של ההוגה הגרמני בן המאה ה-14 מייסטר אקהרט, אשר אותו פירש כמי שהתנגד לסכולסטיקה האריסטוטלית ולממסד הכנסייתי.

בסוף המאה ה-19 נהפך אקהרט לדמות מרכזית בשיח האינטלקטואלי הגרמני, ועמד במרכזן של תפישות רומנטיות אך גם במרכזן של תפישות אידיאליסטיות מבית מדרשם של הוגים כשלינג, הגל ופון באדר. הוא היה דוגמא אידיאלית ששילבה בין עוצמה דתית-מיסטית לתכנים ספקולטיביים מתוחכמים. לצִדו של אקהרט ניצב שופנהאואר כפילוסוף מודרני שהשפיע רבות על מחשבתו המוקדמת של יונג. ואולם לא פחות מכך עיצבה את תודעתו גם מחשבתו של עמנואל קאנט. מקום מרכזי שמור אצלו לפירוש המושג ה"דבר כשהוא לעצמו" כפי שנוסח על ידי קאנט ב"ביקורת התבונה הטהורה", כלומר כזה שעצם קיומו אינו מוטל בספק, ובו בזמן כזה שחורג מקטגוריות התבונה וגם מיכולת התפישה וההמשגה התבונית של האדם המתבונן במציאות. את המתח היסודי הזה שיוצר הדבר כשהוא לעצמו בתורת ההכרה הקאנטית ניסו הוגי המאה ה-19 ליישב פעמים רבות, לרוב מתוך מהלך אידיאליסטי המציב את התודעה האנושית ביסוד השורש המשותף של המציאות וההכרה. עבור יונג, לעומת זאת, דווקא חידודו של הפער הזה בין המציאות לתודעה החותרת להמשיגה מספק לו כלי פילוסופי ראשון במעלה לנסח את עמדותיו.

יונג התחיל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה של בזל בשנת 1895. אביו, שהפציר בו שלא ללמוד תיאולוגיה, נפטר זמן קצר לאחר תחילת לימודיו. יונג תיאר את אביו בשנות חייו האחרונות כחסר שקט וכמלא כעס, כעס שהפנה כלפי בני משפחתו במקום להעז להפנותו לאל, כאשר נאבק באופן נואש לשמור על אמונתו. את הוויכוחים ביניהם בתקופה זו תיאר יונג כמרים, ויכוחים שהותירו בהם בדידות וכאב: "התיאולוגיה הפרידה בינינו". הוא רצה להגיע אל לִבו של אביו, להבין את מחשבותיו, אך פגש מערך הגנה דוגמטי ונואש. וכך, אף על פי שהתעניין במדעים היסטוריים, ארכיאולוגיים ופילוסופיים בחר במקצוע הרפואה משיקולים כלכליים ובשל התעניינות עמוקה בסודות הטבע.

[המשך בגוף ספר]




גרסת הדפסה

^
^
^
לראש העמוד
 |  צור קשר  |  תקנון האתר  |  רכישה ומשלוח  |  קניה בטוחה  |  פרסום טקסט  |  קישורים  |  מפת האתר  |  english
שדרות יהודית 35, תל-אביב, 6701637   טל' 03-6915437   פקס 03-6956761   resling.sfarim@gmail.com