חיפוש מתקדם
פסיכואנליזה
ביקורת התרבות
פילוסופיה
פמיניזם | מגדר | קוויר
סוציולוגיה | אנתרופולוגיה
היסטוריה
מחשבה פוליטית
חברה ישראלית
תיאולוגיה | דת
קולנוע | תקשורת
אומנות | ארכיטקטורה
בלשנות | ביקורת הספרות
ספרות יפה | פרוזה
רשימת תפוצה
הכנס כתובת דוא"ל
הסרה הצטרפות


כתבו עלינו
על: האלביתי    מאת: זיגמונד פרויד
 04/04/2012    דפי הפתיחה של הספר
זיגמונד פרויד
.............................................
דפים ראשונים מתוך "האלביתי"
............................................. 



הפסיכואנליטיקאי איננו חש דחף לחקירות אסתטיות אלא לעתים נדירות, גם לא כאשר מתארים את האסתטיקה כַּתורה של תכונות חישָׁתנו ואין מצמצמים אותה לתורת היפה בלבד. מלאכתו בשכבות אחרות של חיי הנפש; הוא עוסק רק מעט באותם רחשי רגש עמומים, שמטרותיהם עצורות והם תלויים בצירופי נסיבות רבים עד מאוד הנלווים אליהם, ואלה מהווים על פי רוב את החומר של האסתטיקה. אך פה ושם קורה שעליו להתעניין בתחום מסוים של האסתטיקה, ואז יהיה זה בדרך כלל תחום צדדי, המוזנח על ידי הספרות האסתטית המקצועית. 

כזה הוא "האלביתי" ("Unheimliche"). אין ספק שהוא שייך למעורר האימה, למעורר החרדה והחלחלה, וכמו כן ודאי שלא תמיד משתמשים במילה במובן שניתן להגדירו בחדות, כך שעל פי רוב הוא תואם למעורר החרדה באופן כללי. אך בכל זאת רשאים אנו לשער שיש בנמצא גרעין מיוחד שמצדיק את השימוש במונח מיוחד. היינו חפצים לדעת מהו אותו גרעין משותף המתיר לנו להבדיל משהו "אלביתי" בתוך תחומם של המפחיד והמפוחד. 

על כך אין מוצאים ולא כלום בתיאורים המפורטים של האסתטיקה, אשר מעדיפה בכלל לעסוק ביפה, בנאדר, במושך, כלומר במיני הרגשות החיוביים, בתנאיהם ובעצמים המעוררים אותם, ולא ברגשות המנוגדים, בדוחה ובמדאיב. מצד הספרות הרפואית-פסיכולוגית איני מכיר אלא את מאמרו העשיר-אך-בלתי-ממצה של א' ינטש (Jentsch). אמנם עליי להודות שמסיבות שהזמן גרמן ושקל לנחשן לא התחקיתי ביסודיות אחר הספרות הנוגעת למסה קטנה זו, בעיקר לא אחר הספרות הלועזית, ומסיבה זו מופיעה מסה זו שלי לפני הקורא ללא כל תביעה לראשוניות. 

במחקרו על האלביתי מדגיש ינטש בצדק מוחלט את הקושי הנובע מהעובדה שהרגישות לאיכות רגשית זו מתגלה בצורות שונות מאוד אצל אנשים שונים. אכן, מחברה של יוזמה חדשה זו חייב להאשים את עצמו בקהות חושים מיוחדת בעניין זה, שלגביו הייתה דווקא חדוּת הרגש יותר במקום. זה זמן רב שלא חווה או פגש בדבר שעורר בו רושם אלביתי; עליו לעקור ולהכניס את עצמו תחילה אל תוך ההרגשה, לעורר את אפשרותה בקרבו. אך קשיים מסוג זה תקפים גם בתחומים רבים אחרים של האסתטיקה; אין צורך לוותר משום כך על הציפייה שניתן יהיה למצוא ולהציג את אותם מקרים שבהם תוכר התכונה שאנו מחפשים על ידי רוב הבריות ללא פקפוק. 

שתי דרכים פתוחות עתה לפנינו: אפשר לבדוק איזו משמעות העניקה התפתחות הלשון למילה "אלביתי", או לקבץ את כל האנשים, העצמים, רשמי החושים, החוויות והמצבים, את כל מה שמעורר בנו את הרגשת האלביתי, ולהסיק מהמשותף לכל המקרים את אופיו הכמוס. אגלה מיד ששתי הדרכים מוליכות אל אותה תוצאה, שהאלביתי הוא אותו סוג של מעורר האימה החוזר אל המוּכר משכבר, שאנו אמונים עליו מימים ימימה. כיצד אפשרי הדבר, באילו תנאים יכול מה שמוכר היטב להפוך לאלביתי ולמעורר אימה, זאת יתברר מהדברים הבאים. אעיר עוד שלאמיתו של דבר נערך מחקר זה בתחילה על אוסף של מקרים נפרדים, ורק אחר כך נמצא לו אישור בשימוש הלשוני שהעיד עליו. אבל בתיאור הזה אלך בדרך ההפוכה. 

מובן שהמילה הגרמנית unheimlich היא היפוכה של heimlich, קרי ביתי וסודי, כמו גם של heimisch, ביתי ומשפחתי, של מה שנאמן עלינו ואנו אמונים עליו (vertraut); והמסקנה המתקבלת על הדעת היא שהאלביתי מעורר אימה בדיוק בשל כך, מכיוון שאיננו מוכר ואיננו אמונים עליו. אבל ברי שלא כל החדש שאיננו אמונים עליו מעורר אימה; היחס איננו הפיך. אפשר רק לומר שכל שיש בו מן החדש הופך בקלות למעורר אימה ולאלביתי; חלק ממה שיש בו מן החדש מעורר אימה, אך בשום פנים לא הכול. קודם כול צריך דבר-מה להתווסף לחדש ולזה שאיננו מוכר כדי שיהפוך אותו לאלביתי. 

בסך הכול ינטש נעצר בנקודה זו של זיקת האלביתי לחדש ולְמה שאיננו אמונים עליו. הוא סבור שהתנאי המהותי להתהוות ההרגשה האלביתית הוא האי-ודאות האינטלקטואלית, השכלית. לפי זה יהיה האלביתי למעשה תמיד משהו שכביכול איננו מתמצאים בו. ככל שאדם מיטיב להתמצא בסביבתו כך תפחת הקלוּת שבה יקבל רושם אלביתי מהעצמים וההתרחשויות בה. 

קל לנו לקבוע שסימן היכר זה איננו ממצה, ולפיכך ננסה לחרוג אל מעבר למשוואה אלביתי = לא מוכר. אנו פונים תחילה לשפות אחרות. אבל המילונים שאנו מעיינים בהם אינם מחדשים לנו דבר, אולי רק מכיוון שאנו עצמנו דוברי שפה זרה. אכן, אנו מתרשמים שלשונות רבות חסרות מילה לציון הגוון המיוחד הזה של מעורר האימה.



[המשך בגוף הספר]


גרסת הדפסה

^
^
^
לראש העמוד
 |  צור קשר  |  תקנון האתר  |  רכישה ומשלוח  |  קניה בטוחה  |  פרסום טקסט  |  קישורים  |  מפת האתר  |  english
שדרות יהודית 35, תל-אביב, 6701637   טל' 03-6915437   פקס 03-6956761   resling.sfarim@gmail.com