חיפוש מתקדם
פסיכואנליזה
ביקורת התרבות
פילוסופיה
פמיניזם | מגדר | קוויר
סוציולוגיה | אנתרופולוגיה
היסטוריה
מחשבה פוליטית
חברה ישראלית
תיאולוגיה | דת
קולנוע | תקשורת
אומנות | ארכיטקטורה
בלשנות | ביקורת הספרות
ספרות יפה | פרוזה
רשימת תפוצה
הכנס כתובת דוא"ל
הסרה הצטרפות


כתבו עלינו
על: חליפת מכתבים 1906 > 1914   מאת: זיגמונד פרויד וקרל גוסטב יונג
 13/03/2012    אחרית הדבר מאת יצחק בנימיני

יצחק בנימיני
................................
פרויד ויונג – ממיזוג להיפרדות בין שתי אתיקות
................................
אחרית דבר ל'חליפת מכתבים 1906 > 1914'



1. שמן ומים?

חליפת המכתבים בין זיגמונד פרויד (1939-1856) לקרל גוסטב יונג (1961-1875) הנה מהמסמכים החשובים בתולדות התנועה הפסיכואנליטית. במסמך זה אנו זוכים להכיר באופן אינטימי את האדם פרויד ואת האדם יונג ואת מערכת היחסים הסבוכה כל כך ביניהם. לא רק מכיוון שסופה של הטרגיקומדיה הזו ידוע כמעט לכל קורא, אלא גם בשל סימני העשן שהיא מותירה מתחילתה, יכול הקורא לשאול את עצמו האם אכן מה שהתחיל באהבה כה גדולה היה אמור להסתיים בשיברון לב דו-צדדי ובהיפרדות כה נחרצת וסופית? האם פרויד ויונג היו כשמן ומים שלא ניתן לערבבם? 

נדמה שהכיוון הזה היה ברור מראשיתו, ושלפי התפתחות שתי האסכולות הפסיכולוגיות השונות כל כך, שנבנו על סמך התורות ומבני האופי של שני מנהיגיהן, קשר זה, על כל מה שכרוך בו, היה במידה מסוימת הכרחי לכל צד כדי שיוכל בחלוף השנים להגדיר לעצמו טוב יותר את ייחודיותו, גם ביחס לאחר. כלומר ההיפרדות בין שני ענקי הפסיכולוגיה הללו נבעה מפער עמוק של אתיקה ושל השקפה על העולם, המדע, האדם ומטרות הפסיכואנליזה.

בשנים הראשונות של המאה ה-20 קיבץ סביבו פרויד כמה חסידים, רובם וינאים ויהודים, ובאמצעותם ניסה לבסס את מעמדו ואת מעמד הפסיכואנליזה בחיי האקדמיה ובקהילה הפסיכיאטרית. היצירה הגדולה פירוש החלום (1900) יצאה יותר ויותר מאלמוניותה וטפטפה יותר ויותר את השקפותיו הנועזות והמטרידות על מבנה הנפש ועל האפשרות לקרוא אותה באמצעות החלום. טקסט חדש וחתרני זה ביחס לשיח הפסיכיאטרי הקיים הגיע לידיו של פסיכיאטר צעיר בתחילת שנות השלושים לחייו שעבד באחד המרכזים הפסיכיאטריים החשובים של אירופה, בורגהולצלי (Burghölzli) שבציריך, שם התבקש להציגו. היה זה קרל גוסטב יונג הצעיר, שנתפס כבר באותן שנים כפסיכיאטר וכחוקר מבטיח בתחום חקר הנפש והפסיכוזה. 

יונג, שהתרשם מאוד מעבודתו של פרויד וראה בה פריצת דרך להבנת נפש האדם, שלח לפרויד עותק ממחקרו מחקרי אסוציאציה מובחנים (1906-1904). פרויד הודה לו על כך ב-11 באפריל 1906, ובכך פתח את חליפת המכתבים הלוהטת. כעבור זמן מה סימן פרויד את יונג כבנו יורשו, וזה בתמורה קיבל עליו את ההכתרה מתוך ביטחון עצמי ותחושת שליחות רוחנית ולא רק מדעית. פירות ההכתרה מבחינת יונג היו מזהירים: העורך הראשי של העיתון המרכזי ספר השנה למחקרים פסיכואנליטיים ופסיכופתולוגיים בשנים 1913-1909 ונשיא האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית בשנים 1914-1910. 

הפרש הגילים בתחילת הפרשה היה 19 שנים: פרויד היה בן 50 ויונג בן 31. למרבה האירוניה, באותן שנים תר פרויד אחר גרעין הנוירוזה והמיתולוגיה ומצא אותו בתסביך האדיפלי, במתח בין האב לבן. האב והבן אם כן סימנו זה את זה ככאלה מתוך אהבה גדולה וניסו להדחיק בשנים הראשונות את האפשרות של היפרדות או של מרד מצדו של יונג (בעוד שהטעם המר של ההיפרדות מפליס היה מנת חלקו של פרויד ונעשה למר עוד יותר עם ההיפרדות מאדלר, זמן קצר לפני ההיפרדות מהבן האהוב). 

האופן שבו סימן פרויד את יונג, הצעיר השוויצרי והגוי – כלומר לא מבוגר, לא יהודי ולא וינאי – נבע מן התקווה שהאחר הזה יפיץ את הבשורה הטובה מחוץ לגטו היהודי-וינאי שלו ושיכבוש עבורו את "ארץ הפסיכיאטריה" שבה היה נטוע היטב. אולם הדברים לא היו כה פשוטים וניתן להיווכח שכבר במכתביו הראשונים העלה יונג את ספקותיו ביחס לדגש של פרויד על המיניות וביחס להגדרת המושג "ליבידו". אמנם בתחילה הצטנע האהוב הצעיר שאין הוא מבין מספיק ושעליו לצבור עוד ניסיון, אבל בינו לבין עצמו לא השתכנע ואף התגברה אצלו המגמה ההפוכה לזו של פרויד, המגמה הספיריטואליסטית. מגמה זו מקורה עוד בימיו כנער בן-טבע שחיפש את החוויה הרליגיוזית בתמורה לדתיות הממסדית של אביו הכומר הפרוטסטנטי. האב החדש לא יכול היה לשתף פעולה עם תוכנית דתית-רוחנית זו של יונג, בהיותו חשדן ביחס לחוויה הדתית כמו ביחס לממסד הדתי, ובהיותו אוחז באידיאלים של תנועת הנאורות (אף על פי שבו-בזמן ריסק למעשה את ביטחונה של תנועה זו בתבונה); משמעותה של קבלת עמדה דתית זו הייתה לדידו ביטול כל מה שמהפכני בפסיכואנליזה ונסיגה לעמדות מוסרניות נושנות. מכאן שיונג החל לראות בעצמו את מכוננה של דתיות פסיכולוגית זו. 

הסתבכות זו בין פרויד ליונג נפרשת בנקודות מדהימות של חיכוך התכתבותי ביניהם. נתעכב על כמה מהמשמעותיות שבהן כדי לנתב את המשך הדיון על הפער בהקשר האתי והתיאורטי שבין הפרוידיאניות ליונגיאניות כפי שהתפתח בחלוף השנים לאחר ההיפרדות בין השניים.



[המשך בגוף הספר]


גרסת הדפסה

^
^
^
לראש העמוד
 |  צור קשר  |  תקנון האתר  |  רכישה ומשלוח  |  קניה בטוחה  |  פרסום טקסט  |  קישורים  |  מפת האתר  |  english
שדרות יהודית 35, תל-אביב, 6701637   טל' 03-6915437   פקס 03-6956761   resling.sfarim@gmail.com