חיפוש מתקדם
פסיכואנליזה
ביקורת התרבות
פילוסופיה
פמיניזם | מגדר | קוויר
סוציולוגיה | אנתרופולוגיה
היסטוריה
מחשבה פוליטית
חברה ישראלית
תיאולוגיה | דת
קולנוע | תקשורת
אומנות | ארכיטקטורה
בלשנות | ביקורת הספרות
ספרות יפה | פרוזה
רשימת תפוצה
הכנס כתובת דוא"ל
הסרה הצטרפות


כתב העת רסלינג

על הכריכה:
רסלינג 8
סתיו 2001
| תוכן העניינים - גיליון 8
יצחק בנימיני ועידן צבעוני | להלן: ה-Zeitgeist של הריזום
דברי המערכת
חיים דעואל לוסקי | מחשבת הריזום
לשם הנהרת המחשבה הריזומאטית אציג מרקם בתוכו ניתן לחשוב את המושג "ריזום", שנוסח לראשונה בספרונם הצנוע של דלז, גוואטרי Rhizome (1976), בהמשך לקפקא – לקראת ספרות מינורית (1975, ששם הופיע המושג בפעם הראשונה) ובבסיס ספרם הגדול – אלף מישורים (1980). מכיוון שהריזום מהווה את המהות המתודית המכוונת של המכלול הטקסטואלי מבחינת התוכן ומבחינת הצורה כאחד, הבנתו תאפשר לנסח את אחד המרכיבים החשובים ב"פילוסופיה של פני השטח", המהווה את הפעולה המטאפיזית של דלז. סביב מושג היסוד "ריזום" מתאגדים, נרקמים, מצטרפים ומתאימים (agencer/ajuster) עצמם מונחים ומושגים נוספים התומכים בו, הנתמכים באמצעותו והעוזרים למחשבה להבין את העבודה שדלז, גוואטרי (ולא דלז וגוואטרי כפי שנהוג לכנותם) מבקשים לעשות.
מירי רוזמרין | הפוליטיקה של ה'אני' - על קיום פוליטי של פרטים אצל איריגאריי ובאטלר
בכל טקסט פילוסופי טמונה הנחה מובלעת על אודות עמדת הכתיבה והידע ממנה נוצר הטקסט. מה המעמד של הקול הטוען? מה מבסס את סמכותו? מה היחס בין הקול הפילוסופי בטקסט לקולו של האדם הכותב? במילים אחרות, תמיד נענית השאלה מיהו הסובייקט הפילוסופי, מהי הפעולה הפילוסופית אותה הוא מימש בטקסט. דלז כינה את העיקרון הטקסטואלי הזה "הפרסונה המושגית", המתהווה באופן דינמי מתוך הטקסט וביחס אליו, כמי שמפיק את ההצהרה על אודות המציאות המבוצעת בטקסט.
עדי אפעל | 'הוויה-ב-משותף' של הוויות-סינגולריות-פלורליות - הקדמה לקהילה אצל ז'אן-לוק ננסי
אני כותבת את הטקסט הזה גם בניסיון לפנות לריבוי, מסוג כלשהו, המתקיים בקצהו של הטקסט הזה, וכתיבה כזו חייבת להפוך לקול. קול זה מבקש לעבד מספר נקודות ראשוניות בדיונו של ננסי בקהילה. בעקבות ננסי ובניסיון להבין את מהלכיו מכיל הטקסט שלי תצורות לשוניות שאינן ניאולוגיזמים במובן המקובל של המילה (כפי שדרידה, למשל, לש את המושג ואת המילה בכדי לתת שם לדבר החומק מפעולת השפה), שמקורן בצורך פרקסי (מלשון פרקסיס), מכיוון שהשינוי שננסי מבצע במעמדה של האונטולוגיה משפיע גם על תצורות הלשון ודורש לערוך בהן שינויים מסוימים. ככלל, מנסה מאמר זה להיצמד לכתיבתו של ננסי, לכתוב ולכתוב מחדש, לעתים תוך מודעות לחזרה, את התנסחויותיו, להצמידן, להצליבן.
משה צוקרמן | הרמפה של אושוויץ
הרָמפָּה של אושוויץ - כל יהודי שהגיע לרמפה של אושוויץ היה חצוי ב"זהותו". עם רגל אחת ניצב כבר בתוככי הוויית הקורבן המשותפת לכל היהודים על הרמפה; יהדותו נקבעה לו על ידי היטלר. עם רגלו האחרת היה עדיין נטוע בהוויית "טרום-אושוויץ", זו שבשום פנים לא ניתן להעמידה על מונחי ה"קורבן" וה"יהודי" – היא היתה הטרוגנית, רבת רבדים ובפירוש לא-משותפת לכלל היהודים. האם היתה אי פעם ליהודים לאורכה של היסטוריה הוויה אחת, אחידה ומשותפת – פרט ל"הוויית הקורבן"? 

ראו גם ספרו של משה צוקרמן "חפצון האדם"
איתן כהן | מרוקאים ומחאה אנטי-ממסדית
מרדכי ואנונו (גרעין), שושן (מוזיקה), מרים כבסה (ציור), אודט חפציבה (שירה), עמיר ויהושע פרץ (עבודה), דויד לוי (מפלגות), סמי שלום שיטרית (חינוך), גבריאל בן שמחון (תיאטרון), עוזיאל חזן (פרוזה), דויד בן הרוש, סעדיה מרציאנו וצ'רלי ביטון (פוליטיקה חוץ ממסדית), אריה דרעי (ש"ס), קדוש, זיקרי ואדרי (טבחות, ספרות ואופנה), דידי הררי (רדיו), משה אבגי (קולנוע), גסטון מלכה (ליכוד), יעקב איפרגן "הרנטגן" (רפואה), הפְרֵחָה (נשים), "האספסוף הגאה" (בחירות), אמנון דנקנר (שחקן חיזוק זר, בעיתונות). כולם ממוצא מרוקאי – כולם מצטיינים במחאה אנטי-ממסדית.

יצחק בנימיני | השיח הסינטרי
עיונים ביקורתיים ב-Mein Kaka-mpf להיטלר וברלוונטיות שלו לחיי היומיום
טקסט בעברית ובערבית
ראו גם ספרו של יצחק בנימיני "מה רוצה הגבר?"
ראו פיתוח של הנושא במאמר 
השיח הסניטרי
"הסוציו-ביוגרפיה של האדם המנקה ב"מיין קאמפף" ו"נהג מונית
מחשבות בעקבות החקירה הפסיכואנליטית
מאמר ב"היסטוריה ותיאוריה - פרוטוקולים" בבצלאל
http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1161090224
עידן צבעוני | קטסטרופה מילולית [מודל 2001]
אלוהים שלי, מודל קיץ-עגמומי 2001, רציתי שתדע שכוח מסתערבים של משמר הגבול התנקש אמש בחייו של עימאד אבו-סנינה, פעיל פתח בכיר לשעבר, במרכז חברון לשעבר. הוא נורה מתווך קצר מאוד בשנת המודל 2001, בקו התפר בין האזורים שבשליטת ישראל והרשות הפלסטינית בחברון. אבל דובר צה"ל שהשקים לקום בבוקרו של בוקר להתגלח — כמו הזברה בשירי ע' הלל — נמנע מלהתייחס לתקרית המצערת, בעוד שמקורות ביטחוניים בישראל — כאלה שלעולם לא נדע מי הם, אטומי מסיכות פורימיות של השאול הדיוניסי המזרח תיכוני — ובכן, מקורות אלה מוסרים כי מדובר בהתנקשות ישראלית נטו, מבוצעת לפי כל כללי הטקס הנהוגים עם שיפורים קלים כפי שדורש התקנון המצוי של 2001.
אדם ברוך | מלאך ההיסטוריה – צופה יקר, גם אתה בגלות
לישראל אין ממשלה גולה.
לישראל אין סוֹפר גולה.
כי הגולה נמצאת בתוך ישראל עצמה.
ישראל גולה בתוך עצמה.
אין טעם לגלות מישראל.
קיר הגומי הישראלי מאפשר לך גם לחבוט בו את הראש וגם להישאר.
אריאלה אזולאי הנה אחת מנביאי הגולה הפנימית.
מלאך ההיסטוריה, התערוכה והסרט, יפה לכל מקום שיש בו גולה פנימית.
במקום שאין בו גולה פנימית, לא שווה להיות.
האמנים הצעירים שאזולאי מציגה במלאך ההיסטוריה, כבר הפסידו. 
מתוך: 
'סימן משמים' – 'מלאך ההיסטוריה' – אריאלה אזולאי, תיק עבודות
מיכל בן-נפתלי | דצ"כ, עד"ש, באח"ב - על סרטה של אריאלה אזולאי 'סימן משמים'
הבניית הסרט על יסוד שלוש פרשות, המערבות שלוש דמויות – יגאל עמיר, כרמלה בוחבוט ויחיא עייאש – שאינן מוצגות בפנינו (בית המשפט שבו הורשע יגאל עמיר מצולם ריק מיושביו; פניו של יחיא עייאש, שהחליף תחפושות בשכיחות משך חייו, צולמו לאחר מותו מעוותות כליל; ופניה המיוסרות של כרמלה בוחבוט הן כמו אייקון מופשט של סבל ותוגה), מעוררת שאלות ותהיות. מה בין אלימות ורצח פוליטי לבין אלימות ורצח במשפחה? מהן המקבילות בין שני סוגי האלימות הללו או בין עמדות הסובייקט של השחקנים בדרמות הללו (ששניים מתוכם נטענו ללא ספק בתודעה הקיבוצית כמגלמי הרוע המוחלט בניגוד לעמדת הקורבן המוחלט של כרמלה בוחבוט)? מהו הערך המוסף העולה מן המטפורה העמוסה ששימשה את בוחבוט לתאר את עצמה: אישה מוכה היא חבילת חומר נפץ. צריך לפרקה לאט כדי לא להתפוצץ אתה? מה בין אלימות של ערבי לאלימות של יהודי, בין חיסול יהודי לחיסול ערבי? מדוע יחיא עייאש מטופל רק תחת שלוש אותיות (ה' – המהנדס, ו' – וידוא הריגה, ע' – עונש), שעה שרצח רבין מעובד באמצעות תשע אותיות (א' – אלימות, ב' – ברטה, ח' – חליפה, ט' – טראומטיזם, כ' – כיכר, מ' – מדינה, נ' – נאום הר הצופים, ע' – עונש, ר' – רצח), ורצח יהודה בוחבוט על ידי כרמלה בוחבוט באמצעות ארבע אותיות (ב' – בוחבוט/ברטה, ג' – גיהינום, ד' – דיבור ודיבוב של שתיקה, ע' – עונש)? האם חוסר האיזון הכמותי הזה משפיע על שכנוע התזה הכללית המוצגת בסרט?
אורי דסאו | סימני המדינה - מחשבות בעקבות 'סימן משמים' ו'מלאך ההיסטוריה' של אריאלה אזולאי
סימן משמים, סרטה של אריאלה אזולאי, נפתח בבקשתה של ר' את עזרתנו בחיפושה אחר תמונות האנשים שבאו לחזות ברצח רבין, ובהכרזה "הרצח עומד להתבצע בעוד דקות ספורות". הכרזה זו מניחה את נכונותה כמעט כל רגע בכל יממה, ובכל שעת הקרנה של הכרזה זו, והיא מותירה אותנו בתור אלה שחווים את מה שמאפשר לרצח להתבצע על ידי "רק" צפייה בהכרזה על התקיימותו. ניסיון החיפוש אחר תמונות הצופים ברצח רבין, אליו לא באו אותם מאות אלפים ש"היו שם", אינו תמים. הוא מוציא את ההמונים שאכלסו את כיכר הדמוקרטיה מהאירוע, את הצופים, ומשאיר משולש – עמיר, רבין וההשגחה המיוצגת על ידי רוני קמפלר. ההמונים באו להפגין את חובתם האזרחית בעצרת תמיכה ב"מדיניות השלום" של רבין, חובה המתמצית בהיות קהל צופה ממושמע והנהגית במקרה הישראלי על מנת להשתיק את האינסטינקט המוסרי הקשור להתנגדות נחרצת לכיבוש ולהמשיך לזרות ערפל מושגי סביב המונח "שלום". חובה מאושרת, מפוקחת ונשמרת בחסדה של משטרת ישראל, שכבר בנטילתה מעורבת תקינות התנהגותית.
עדי שורק | מגילת רות, מגילת תלות, מגילת אחריות - מסה איגרתית לספרה של מיכל בן-נפתלי 'כרוניקה של פרידה: על אהבתה הנכזבת של הדקונסטרוקציה'
זהו דיון בין שתי נשים. חברות, אם ובת, אהובות, אהובות לשעבר. קרובות משפחה (כלה וחמותה) מבוגרת וצעירה. דיון פנימי בין בוגרת לילדה שהיתה. בין הילדה לאם שאז, לאם שהיום. זהו דיון נשי הנאבק בהפרעות הזיכרון שבכניסה החדה לתרבות, לספרים, למוקדי הזיכרון עצמם ובגוף.
רחל פלדחי ברנר | העולם בלשון – מעשי הישנות וחידוש: על 'מעשה הים: כרוניקת פירוש' מאת מיכל גוברין
בתחילת הטקסט הבלתי רגיל שלפנינו מדפדפת המספרת בשני ספרים: ספר בראשית וספרו של פרנסיס פונז' חמת הביטוי. לאחר מכן היא מביטה על הים של ריו-דה-ז'נרו, הדקלים, היונים והאנשים שבחוף, ויוצאת למסע אל הנוף בו היא צופה דרך מעשה הכתיבה. אזכורם של ספר בראשית וספרו של פונז' ישמשו כמסמני הצירים בבדיקת המסע במעשה הים, וליתר דיוק, הם יסייעו למקד את הזיקה של שניים מהמוטיבים שאני סבורה כי הם המרכזיים בספר: מוטיב הקשר בין המילה לבין העולם, ומוטיב המילה כמעשה בריאה המקשר בין האדם לבין הזולת.
^
^
^
לראש העמוד
 |  צור קשר  |  תקנון האתר  |  רכישה ומשלוח  |  קניה בטוחה  |  פרסום טקסט  |  עבודה ברסלינג  |  קישורים  |  מפת האתר  |  english
שדרות יהודית 35, תל-אביב, 6701637   טל' 03-6915437   פקס 03-6956761   resling.sfarim@gmail.com